זכויות יוצרים בהרצאה שניתנה בע"פ ולא נכתבה

המערערת היא מהנדסת תאורה ועובדת במכון התקנים הישראלי. בסימפוזיון למאור, שנערך
בדצמבר 1980, הרצתה המערערת לפני חברי אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים על "המעבדה
החדשה לפוטומטריה של מכון התקנים הישראלי". הרצאתה פורסמה בכתב העת של מכון התקנים
הישראלי - מת"י - 45 . )להלן - כתב העת( באפריל 1981. המשיבים )מגדלור מרכז לתאורה
מודרנית בע"מ. ומר רפאל בן-נון( כללו קטע מהמאמר בעלון שיווק פרסומי שלהם, שפורסם
במרץ 1983.

המערערת תבעה את המשיבים בבית המשפט לתביעות קטנות בגין הפרת זכות היוצרים שלה
בהרצאה ובמאמר, ותביעתה נדחתה. בקשתה לערער לבית המשפט המחוזי נדחתה גם היא, ומכאן
בקשתה לרשות ערעור דנן, בה החלטתי לדון כבערעור.

העובדות החשובות, הנוגעות לשאלה שלפניי, הן אלה : בחלקה הפנימי של כריכת כתב העת
הנ"ל מודפס בצורה מובלטת )במסגרת( "העתקה מותרת/ בתנאי שיצויין המקור". בראשית הקטע
הלקוח מן המאמר, כפי שפורסם בעלון השיווקי הנ"ל, נכתב "חלק שני מתוך הרצאה שנערכה
בסימפוזיון למאור באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בדצמבר 1980. תודתנו לגב' רחל
ברים, מהנדסת במעבדה לאלקטרוניקה של מכון התקנים הישראלי".

אומר כבר עתה, כי נחה דעתי, שנתמלאה הדרישה שצוינה על גבי הכריכה : "בתנאי שיצויין
המקור" )להלן - התנאי הנזכר(, לפחות בכל הנוגע למערערת )אולי להבדיל מכתב העת(,
שהרי העובדה, שהרצאת המערערת היא המקור לפרסום, צוינה.

האם בנסיבות העניין ניתן לומר, שהמערערת נתנה הסכמתה לפרסום ? סעיף 2(1( לחוק זכות